שיפוי קימום וכינון בביטוח

מחבר: ארז וילנציק, מנכ"ל     

במאמר זה נבחן את ההבדלים והמשמעויות בין מספר מושגים המוכרים לרובינו אך לעיתים רבות חל בלבול או חוסר הבנה בין המושגים השונים ומשמעותם.

סעיף השיפוי הינו מהסעיפים החשובים והבולטים בתחום הביטוח. לפי עקרון זה זכאי מבוטח לשיפוי מחברת הביטוח בגין נזק שנגרם לו (חלקי או מלא) כלומר בגין הנזקים שנגרמו לו בפועל.

המטרה של החוק לנסות ולהשיב את המצב לקדמותו טרם קרות האירוע  דהיינו "ערב קרות מקרה הביטוח".
שיפוי – משמעות השיפוי נקבעה בחוק חוזה הביטוח בסעיף 55. בסעיף זה נקבע כי "בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזוק"
לאחר שהבנו כי החוק מחייב את חברת הביטוח לשפות את המבוטח בגין נזקיו, עלינו לבחון את דרכי השיפוי ע"פ תנאי הפוליסה שרכש המבוטח.

הדרך הראשונה הינה  קימום. הכוונה בדרך זו לשפות את המבוטח על ידי השבת המצב לקדמותו בערכים ראליים כלומר בהתאם למצב של הרכוש בעת קרות מקרה הביטוח. במקרה זה מפחיתים את הבלאי ואת הפחת על מנת לקבוע את ערכו הממשי של הרכוש שניזוק.

הדרך השנייה הינה  כינון. בדרך זו המבוטח יהיה זכאי לערכו של הרכוש שניזוק בערכים חדשים ללא הפחתה של בלאי ופחת. "חדש תמורת ישן"

רכישת סעיף כינון איננה עולה פרמיה נוספת אולם המבוטח נדרש כמובן לבטח את רכושו בסכומי ביטוח אשר תואמים את עלות הרכוש כחדש.

סעיף 56 לחוק חוזה הביטוח קובע

• "חובת השיפוי של המבטח תהיה כשיעור הנזק שנגרם ובלבד שלא תעלה על הסכום שנתחייב בו בחוזה (להלן –  סכום הביטוח)"…
• "תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביא את המוטב ככל האפשר למצב שהיה אילולא קרה מקרה הביטוח".

יש לתת את הדעת כי תשלום בערכי כינון מחייב את המבוטח לכונן את הנזקים. בדרך כלל תקופת הכינון נתחמת בזמן בפוליסת הביטוח ויש לשים לב שככל והמבוטח לא מספיק לכונן את הנזקים תוך התקופה המצוינת בפוליסה, לדרוש מחברת הביטוח הארכה נוספת.

חברת הביטוח תהיה רשאית לקזז מתגמולי הביטוח ככל והמבוטח רכש ציוד באיכות גבוה יותר או עם תכונות משופרות יותר וכד'  (כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לרכוש ולאופציות הניתנות לכינון באותו מועד).
עתה, לאחר שסקרנו את המונחים השונים וההבדלים ביניהם נתייחס לחיי היום יום בו מבוטח אשר רכושו ניזוק ושמאי מגיע לשטח על מנת לבחון את הנזק.

השמאי מעריך את הנזק בשני היבטים.
השמאי מתייחס לערכו הראלי, ערכו הנוכחי (כולל הפחתה של  בלאי ופחת  של הרכוש) ופעם נוספת לגבי עלות כינון הרכוש דהיינו עלות רכישה של רכוש חדש עם אותן התכונות ( ככל שניתן).
בד"כ המבוטח מקבל תשלום בערך הראלי, הערך הממשי של הציוד שניזוק תוך הפחתה  ההשתתפות העצמית ורק לאחר שיכונן את הנזק (ככל והפוליסה כולל ערכי כינון וככל והמבוטח עומד בלוחות הזמנים) יקבל את הפרש הכספים המגיעים לו בגין הכינון.