חברת "הפול", מבטחת הקטנוע, טענה כי מדובר באירוע פלילי שאינו מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק. השופטת חלקה על עמדתה ולאחר שצפתה בסרטון של האירוע קבעה כי אין ספק שמדובר בתאונה המחייבת פיצוי.
בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתו של רוכב קטנוע שנפגע באופן מעורר מחלוקת, וקבע כי חברת הביטוח "הפול", מבטחת הקטנוע באותה עת, תשלם לו פיצויים על הנזקים שנגרמו לו בתאונה.
השאלה שנדונה בהחלטת השופטת נסרין עדוי-ח'דר היתה האם פגיעתו של התובע נחשבת "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויי לנפגעי תאונות דרכים, בנסיבות שבהן התובע הותקף על ידי אדם אחר כששהה ברמזור.
המקרה התרחש ברחוב ראשי בחיפה, במהלך יוני 2016. באחד הצמתים התובע עצר ברמזור, ולאחר מכן נהג רכב שנסע מאחוריו יצא מרכבו, ניגש אליו ותקף אותו בדרכים שונות, ובין היתר נגח בקסדה שלו.
בנקודה זו התפצלו גרסאות הצדדים. התובע טען כי כשהרמזור התחלף לירוק, הוא החל בנסיעה, אך לאחר מטרים בודדים של נסיעה נפל על הכביש, והקטנוע נחת על רגלו השמאלית.
עוד הוא טען כי לאחר שנפל, הנהג שתקף אותו שב אל רכבו והמשיך בנסיעה. אמבולנס שהגיע פינה אותו אל בית החולים רמב"ם, שם הוא אושפז למשך 4 ימים ועבר ניתוח לתפירת גיד אכילס.
בנסיבות אלה, טען התובע כי מדובר בתאונת דרכים, וכי ישנה הפרדה מוחלטת בין התקיפה לבין נפילתו מהקטנוע, שאירעה תוך כדי נסיעה, מה גם שהנזק שנגרם (פציעה ברגל) נגרם כתוצאה ישירה מהנפילה ולא ממעשה התקיפה.
לעומת זאת, חברת הפול (הנתבעת) טענה כי המקרה אינו מהווה תאונת דרכים, אלא אירוע תקיפה פלילי, והוא שגרם לנזק לתובע. לשיטתה, הנזק לא נגרם "עקב שימוש ברכב" כפי שהחוק דורש, אלא הרכב רק שימש "זירה" לאירוע התקיפה.
עוד היא טענה, על סמך הגסרה הראשונית שמסר התובע במשטרה יומיים אחרי האירוע, כי מה שגרם לנפילת התובע מהקטנוע היה העובדה שהתוקף משך בחולצתו, ולכן מדובר ב"גורם זר מתערב", המתנק כל קשר סיבתי בין השימוש בקטנוע לבין הפציעות הנטענות.
התרסקות עקב נסיעה
התאונה תועדה במצלמת אבטחה של העירייה וסרטון שלו הוגש בהסכמת הצדדים. השופטת עדוי-ח'דר ניתחה והצביעה על סתירות מסוימות בין הגרסאות השונות שמסר התובע במהלך הזמן (מגרסתו במשטרה ועד לעדותו בבית המשפט). יחד עם זאת, השופטת ציינה כי "לאחר צפייה מדוקדקת בסרטון, לא נותר בי כל מקום לספק, כי התובע נפגע בתאונת דרכים".
למרות מספר שניות שלא ניתן לראות בסרטון, השופטת הבהירה כי מהסרטון כן נראה כי תוך כדי התקיפה התובע הצליח להשתחרר מידי התוקף, להדוף אותו ולהתרחק בנסיעת "זיג-זג", אך כעבור שתיים-שלוש שניות התרסק עם האופנוע (והתוקף חזר אל רכבו ונסע). לאחר מכן רואים את התובע קם וצולע.
בנסיבות אלה השופטת הבהירה כי ברמה המשפטית אכן מדובר ב"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי", כלשון החוק.
יתרה מכך, השופטת הוסיפה כי גם אם תצא מנקודת הנחה שהתוקף המשיך לתפוס את התובע בחולצתו, הגם שהדבר אינו משתקף בסרט, עדיין אי אפשר ניתן לומר שהתרסקות התובע עם הקטנוע נגרמה אך ורק עקב תפיסת החולצה ולא עקב הנסיעה.
לכן בסיכומו של דבר נקבע כי האירוע עונה על הגדרת המונח "תאונת דרכים", וכי החברה חייבת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה. נזקים אלה, יתבררו בהמשך ההליך.
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסקדין
השאלה שנדונה בהחלטת השופטת נסרין עדוי-ח'דר היתה האם פגיעתו של התובע נחשבת "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויי לנפגעי תאונות דרכים, בנסיבות שבהן התובע הותקף על ידי אדם אחר כששהה ברמזור.
המקרה התרחש ברחוב ראשי בחיפה, במהלך יוני 2016. באחד הצמתים התובע עצר ברמזור, ולאחר מכן נהג רכב שנסע מאחוריו יצא מרכבו, ניגש אליו ותקף אותו בדרכים שונות, ובין היתר נגח בקסדה שלו.
בנקודה זו התפצלו גרסאות הצדדים. התובע טען כי כשהרמזור התחלף לירוק, הוא החל בנסיעה, אך לאחר מטרים בודדים של נסיעה נפל על הכביש, והקטנוע נחת על רגלו השמאלית.
עוד הוא טען כי לאחר שנפל, הנהג שתקף אותו שב אל רכבו והמשיך בנסיעה. אמבולנס שהגיע פינה אותו אל בית החולים רמב"ם, שם הוא אושפז למשך 4 ימים ועבר ניתוח לתפירת גיד אכילס.
בנסיבות אלה, טען התובע כי מדובר בתאונת דרכים, וכי ישנה הפרדה מוחלטת בין התקיפה לבין נפילתו מהקטנוע, שאירעה תוך כדי נסיעה, מה גם שהנזק שנגרם (פציעה ברגל) נגרם כתוצאה ישירה מהנפילה ולא ממעשה התקיפה.
לעומת זאת, חברת הפול (הנתבעת) טענה כי המקרה אינו מהווה תאונת דרכים, אלא אירוע תקיפה פלילי, והוא שגרם לנזק לתובע. לשיטתה, הנזק לא נגרם "עקב שימוש ברכב" כפי שהחוק דורש, אלא הרכב רק שימש "זירה" לאירוע התקיפה.
עוד היא טענה, על סמך הגסרה הראשונית שמסר התובע במשטרה יומיים אחרי האירוע, כי מה שגרם לנפילת התובע מהקטנוע היה העובדה שהתוקף משך בחולצתו, ולכן מדובר ב"גורם זר מתערב", המתנק כל קשר סיבתי בין השימוש בקטנוע לבין הפציעות הנטענות.
התרסקות עקב נסיעה
התאונה תועדה במצלמת אבטחה של העירייה וסרטון שלו הוגש בהסכמת הצדדים. השופטת עדוי-ח'דר ניתחה והצביעה על סתירות מסוימות בין הגרסאות השונות שמסר התובע במהלך הזמן (מגרסתו במשטרה ועד לעדותו בבית המשפט). יחד עם זאת, השופטת ציינה כי "לאחר צפייה מדוקדקת בסרטון, לא נותר בי כל מקום לספק, כי התובע נפגע בתאונת דרכים".
למרות מספר שניות שלא ניתן לראות בסרטון, השופטת הבהירה כי מהסרטון כן נראה כי תוך כדי התקיפה התובע הצליח להשתחרר מידי התוקף, להדוף אותו ולהתרחק בנסיעת "זיג-זג", אך כעבור שתיים-שלוש שניות התרסק עם האופנוע (והתוקף חזר אל רכבו ונסע). לאחר מכן רואים את התובע קם וצולע.
בנסיבות אלה השופטת הבהירה כי ברמה המשפטית אכן מדובר ב"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי", כלשון החוק.
יתרה מכך, השופטת הוסיפה כי גם אם תצא מנקודת הנחה שהתוקף המשיך לתפוס את התובע בחולצתו, הגם שהדבר אינו משתקף בסרט, עדיין אי אפשר ניתן לומר שהתרסקות התובע עם הקטנוע נגרמה אך ורק עקב תפיסת החולצה ולא עקב הנסיעה.
לכן בסיכומו של דבר נקבע כי האירוע עונה על הגדרת המונח "תאונת דרכים", וכי החברה חייבת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה. נזקים אלה, יתבררו בהמשך ההליך.
- ב"כ התובע: עו"ד ששון חורש
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שגיא, שיפמן, אמסלם ואח'
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסקדין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה